הודו – היסטוריה

מידע כללי

התקופה הארית- 1500 עד 300 לפנה”ס

השבטים הארים (פרוש השם הוא אציל) פלשו להודו מצפון ונלחמו בתושבי המקום עד שלבסוף השתלטו על צפון הודו. תקופת שלטונם מתועדת ע”י שירה שחיברו המתארת את חייהם, האלים שלהם ועוד. השירה הארית הועברה בעל פה ועד היום מספרים ומציגים את הסיפורים מהשירים העתיקים ורוב תושבי הודו מכירים אותם היטב.




התקופה המאורינית – 300 לפנה”ס עד 1200 לספירה

בתקופת השושלת המאורית הודו עברה פיתוח נרחב על ידם. עיר הבירה שלהם, פטליפוטרה, היתה כנראה העיר הגדולה ביותר בעולם באותה התקופה. המאורינים גבו מהתושבים מסים רבים, והטילו עונשים כבדים על כל מי שלא ציית לחוקים שלהם. המלך המאוריני האחרון היה אשוקה. אשוקה יצא למלחמות רבות, הרחיב את ממלכתו, פיתח אותה ובנה בה ערים ומקדשים. בשנים הבאות עבר המלך שינוי גדול. הוא למד את הדת הבודהיסטית, ובהשפעתה הפסיק להטיל עונשים על התושבים. הוא גם קרא לאנשים לנהוג בחמלה בכל היצורים החיים, ולהימנע מאלימות. דגל וסמל הודו כוללים ציור של גלגל שנמצא באחד מארמונותיו של המלך אשוקה.

התקופה המוסלמית – 1200 עד 1700 לספירה

המוסלמים שהגיעו להודו דרך הרי ההימאליה השתלטו על חלקים נרחבים בצפון הודו. השפעת השלטון המוסלמי בהודו ניכרת עד היום בדמות מסגדים וארמונות מפוארים שהשליטים המוסלמים בנו. הטאג’ מהל שנמצא בעיר אגרה הוא המבנה המפורסם ביותר מהתקופה המוסלמית. הוא נבנה על ידי שאה ג’יהאן, אחד מהקיסרים המוסלמים מהשושלת המוגולית, שבמשך 200 שנה היו אחראים לתור זהב תרבותי בהודו.

התקופה הבריטית – 1700 עד 1947

הבריטים, כמו כל הכובשים לפניהם, רצו לנצל את עושרה של הודו. הם בנו לעצמם שכונות פאר נפרדות, וחיו בתנאים של עושר ומותרות. בנוסף הם רצו להנהיג בהודו את דרך החיים והתרבות שלהם. הבריטים דרשו מההודים לשלם מסים רבים, לציית לחוקים שהם חוקקו, ולחיות במדינתם כמשרתים. הבריטים הביאו גם ברכה להודו: הם הקימו מסילות ברזל וכבישים, בנו בתי ספר, בתי משפט ומרפאות.

המאבק לעצמאות בהודו

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל ב-1885, כשנוסד הקונגרס ההודי הלאומי. המנהיג המרכזי של הודו באותה תקופה היה מוהנדס קרמצ`נד גנדי. גנדי המציא את ה”סטיאגרה”, “כלי הנשק” של הפגנות לא אלימות נגד השלטון הבריטי. בהפגנות האלה ישבו המפגינים ברחובות בשקט וללא תנועה, אפילו כשמשטרה הכתה אותם. נקודת המפנה במאבק לשחרור היתה ב-1919 כאשר 400 מפגינים לא חמושים שהפגינו בעיר אמריצר נרצחו ע”י הבריטים.

השלטון הבריטי בהודו הסתיים ב- ב-14 באוגוסט 1947. בשל עימותים קשים ששררו בין התושבים ההינדואים לתושבים המוסלמים הבריטים חילקו את שטח הודו לשתי מדינות: הודו- הינדואית, ופקיסטן- מוסלמית וזאת בניגוד לחזונו של גנדי שרצה שמוסלמים והינדים יחיו במדינה אחת.

ההחלטה היכן יעבור קו הגבול לוותה בעימותים בין הינדואים למוסלמים. מיליוני מוסלמים נאלצו לעבור לפקיסטן, והינדואים נאלצו לעבור להודו. עד היום ישנם סכסוכי גבולות ומאבקים בין הודו לפקיסטן, בעיקר על אזור קשמיר שרוב שטחו נמצא בהודו, אך בניגוד לאזורים אחרים יש בו רוב של מוסלמים, ולכן פקיסטן דורשת לצרף את האזור אליה. בעיית קשמיר הביאה למלחמות ולאיומים גרעיניים בין הודו לפקיסטן וגם לשיחות שלום שמתנהלות בין שתי המדינות מאז 2004.




מפה

[wpgmza id=”20″ cat=”5,4″ marker=”3085″ zoom=”4″]