לאדאק | Ladakh

אזור מדברי ומבודד בצפון הרחוק של הודו, על הגבול בין הרי ההימלאיה והרמה הטיבטית

מידע כללי על לאדאק

לאדאק (Ladakh) הינו חבל ארץ בצפון הודו, רוב תושבי לאדאק מתגוררים בכפרים קטנים המפוזרים באזור, ועיסוקם העיקרי הוא בחקלאות מסורתית המותאמת לתנאי הטבע הקשים באזור. האקלים הקשה, העונה החקלאית קצרה ונמשכת חודשים ספורים בלבד, ומיעוט הקרקעות והמדרונות התלולים, מגבילים מאוד את האפשרויות החקלאיות ומחייבים את החקלאים להתאים את הגידולים לתנאי הטבע באזור.

קשיי המעבר באזור ההררי, גם של בני אדם וגם של סחורות, הביאו לכך שהמזון של תושבי לאדאק מבוסס ברובו על ייצור מקומי. המאכלים האופייניים מבוססים על מלח וחמאה (גם התה!!!). הבתים בלאדאק בנויים מחומרים מקומיים: הבסיס בנוי מאבן וקירות הבית (החיצוניים והפנימיים) מלבני בוץ שהתייבשו בשמש. חיי הקהילה של התושבים הבודהיסטים בלאדאק מנוהלים על ידי נזירים החיים במנזרים הרבים שבאזור. הנזירים עורכים את טקסי הדת, מנהלים את טקסי החתונות, ומלמדים את התושבים קרוא וכתוב וכן את התרבות הבודהיסטית.
בכל אזור לאדאק נחגגים חגים ופסטיבלים טיבטיים רבים וכדאי מאד להתעדכן לגבי מועדיהם ומיקומם בעת הביקור בלאדאק.




לאדאק נקראת גם טיבט הקטנה בשל אופייה ואוכלוסייתה. רוב תושבי לאדאק הם טיבטים בודהיסטים, הם חביבים במיוחד ובפוגשם ברחבי לאדאק הם יברכו לשלום בברכת ה”ג’ולה” שפירושה שלום בניב המקומי. כל אזור לאדאק שופע מקדשים טיבטים שמעליהם מתנופפים דגלי תפילה צבעוניים.
האתרים המסקרנים והמרשימים ביותר בלאדאק הם הגומפות והסטופות.

הגומפות הם מנזרים מימי הביניים של לאדאק, שממוקמים על הפסגות הסלעיות ועל הצוקים התלולים באזור. אולמות התפילה מכילים אוצרות אמנות מיוחדים כמו פסלי בודהה ענקיים, ספריות של כתבי קודש טיבטיים עתיקים, כלי נגינה עתיקים וציורי קיר מרשימים.

הסטופות הן מבני תפילה קדושים, בצבע לבן, מחודדים בקצה העליון והולכים ומתרחבים עד לקרקע. הסטופות ניצבות להן בדד על פסגות ההרים, ומאוד מרשימות, על רקע המדבר הלאדאקי. מהסטופות מתוחים לרוב דגלי תפילה, שלפי האמונה הבודהיסטית, כאשר הדגלים מתנופפים ברוח, התפילות עפות להן ומגיעות ליעדן.

הידעת?
לאדאק היא חלק ממדינת ג’אמו וקשמיר אבל בשל אופייה היחודי מקובל להתייחס אליה כאל אזור נפרד לגמרי.

אגם בלאדאק (צולם עאגם בלאדאק (צולם ע”י – Prabhu B Doss) (צילום: Prabhu B Doss, רישיון)

מה רואים ואתרים מרכזיים בלאדאק

אגם פנגונג (Pangong Lake) – הנסיעה מלה בג’יפ אורכת כ5-6 שעות. האגם נמצא בדיוק על גבול הודו טיבט, צבעו כחול עז ונחשב אחד האגמים היפים בצפון הודו. בחורף הוא קופא לחלוטין. כרגע הוא עובר תהליך להפיכתו לשמורת טבע – אם זה יקרה הוא יהיה שמורת הטבע חוצת הגבולות הראשונה בדרום אסיה. מומלץ לעצור בנקודה הראשונה באגם בה יש מספר מסעדות כדי לאכול ולהצתייד קצת כי בהמשך באגם אין חנויות וכמעט שאין מסעדות. אם באים לישון באגם [מומלץ ביותר!] ניתן למצוא שתי צורות לינה, הום סטיי בו נמצאים בגסטהאוס שהוא חלק מביתו של מישהו וכך גם זוכים ל3 ארוחות. [אין כמעט מסעדות באזור האגם] השירותים והמקלחת בדרך כלל בפנים ולרוב יש גם בוילר, אך לא תמיד יש חשמל. צורה שניה היא לינה באוהלים, מדובר באוהלים מרווחים עם מיטות בריהוט קל ומרגיש בפנים נורא נחמד – מחיר נע בין 1,000-1,500 לאדם לא כולל הארוחות. ברוב האוהלים אין שירותים ומקלחת בפנים.

מנזר ת’יקסי (Thikse Monastery) – המנזר הגדול ביותר באזור. זהו למעשה קומפלקס של מקדשים, בו תוכלו למצוא המון חפצי דת כגון ציורי קיר, חרבות ופסלים. במקדש פנימי שנבנה בתוכו לכבוד בואו של הדאלי לאמה ה-14 עומד פסל בודהה בגובה שתי קומות.

נקודת מיזוג הנהרות האינדוס והזנסקר (Confluence of Indus and Zanskar Rivers) – נקודת המיזוג של שני הנהרות בשני צבעים שונים יוצרת מערבולת מהפנטת של כחול – מראה נדיר.

הגבעות המגנטיות (Magnetic Hills) – גבעות מפורסמות בכביש המוביל ללה, הגורמות לאשליה שכאשר מכבים את המנוע בג’יפ כי האוטו נמשך בכח מגנטי ומתחיל לזוז.

סיור בלאדאק

אטרקציות וסיורים מודרכים בלאדאק

טרקים באזור לאדאק – ניתן לטייל טיולי יום וטרקים ארוכים יותר, בשלושת העמקים שבאזור לאדאק. העמק המרכזי שבהם הוא עמק האינדוס (Indus Valley) שבמרכזו שוכנת העיר לה. מדרום מערב נמצא עמק זנסקר (Zanskar Valley), ואילו מצפון מזרח שוכן עמק נוברה (Nubra Vally). על מנת לטרק בין הכפרים שבעמקים נוברה וזנסקר חייבים להצטייד באישור (permit). את האישור, שניתן לשבוע בלבד, מנפיקים דרך סוכנות הנסיעות דרכה אתם מארגנים את הטרק. חלק מהטרקים הם לאזורים מיושבים בהם יש גסטהאוסים לאורך המסלול, טרקים אחרים לאזורים יותר מבודדים, מצריכים התארגנות גדולה יותר של מזון וציוד ללילה.




טיפים והמלצות כלליות למבקר בלאדאק

  • הגעה בג’יפ או באוטובוס, יש בסך הכל שתי דרכים סלולות המובילות אליו. האחת היא הדרך הפופולרית על התרמילאים, דרך מנאלילה, והשניה- דרך סרינגארלה הפופלרית פחות. הנסיעה באוטובוס לוקחת כיומיים, זמן הנסיעה הוא 18 שעות, אבל בלילה עוצרים למנוחה. הנסיעה מאוד מתישה ומפחידה. אפשרות נוספת ומומלצת יותר, היא לשכור עם עוד מטיילים ג’יפ צמוד ולהגיע באמצעותו ללאדאק.
  • הגישה אל לאדאק השוכנת בגובה של 3,000 מטר, אינה פשוטה. אך שווה להשקיע את המאמץ ולהגיע למקום המיוחד הזה שאינו דומה ואינו מרגיש כמו עוד אזור בהודו. עקב הגובה הרב יש צורך בהתאקלמות במקום דליל החמצן, דבר המצריך עלייה הדרגתית. מומלץ לארגן כדורים למניעת מחלות גובה לפני ההגעה.

 

מידע שימושי למבקר בלאדאק

הגעה ללאדאק:

  • טיסה – נחשבת לדרך הבטוחה והמהירה ביותר להגיע ללאדאק. בלה – בירת לאדאק יש שדה תעופה (Leh Kushok Bakula Rimpochee Airport), חברות שונות בהודו מפעילות קווי טיסה אליו. יש לקחת בחשבון שבטיסה ההגעה אינה הדרגתית ולגוף קשה להתרגל לגובה הרב ולכן יש לקחת בחשבון יותר מכמה ימים להתאקלם. כיוון שעונת התיירות בלאדאק קצרה (רק חודשי הקיץ) מומלץ להזמין כמה שיותר זמן מראש כרטיס טיסה (ראו גם טיסות להודו).
  • רכב פרטי – הגעה דרך כביש D-1, דרך קשה מאוד ולכן מומלץ לשכור ג’יפ פרטי ולא לעשות את המסע באוטובוס.

 

[wpgmza id="20" cat="5" marker="3189" zoom="16"]